בליבתה, הנצרות אינה רק קובץ של חוקים או מסורות המאוכסנים בתוך הצריחים הגבוהים של הקתדרלה. היא הרבה יותר מזה. זו הזמנה חיה ונושמת להכיר את אדוננו ומושיענו, ישוע המשיח, בצורה הכי אישית ומעמיקה שאפשר. יותר מדת, זו דלת פתוחה למערכת יחסים שממלאת את חיינו בתכלית, אהבה וכיוון. המשיח אינו קורא לנו לעקוב אחר רשימת טקסים, אלא ללכת איתו, לדבר איתו, ולחוות את נוכחותו ברגעים היומיומיים שלנו. מערכת היחסים הזו איתו תוססת, אינטימית ומטהרת – הרבה מעבר למה שמבנים דתיים יכולים להציע. אנו יכולים לחוות חיים מושרשים בקשר ובחסד דרך המשיח, ולטפח קשר לא רק בימי ראשון. הקשר שלנו עם אדוננו ומושיענו הוא אירוע מתמשך בכל פינה של חיינו, שמביא שלום למאבקים שלנו ותקווה ללבבותינו.
כאשר אנו שוקלים מה זה אומר להיות נוצרי, אנו עשויים לשקול את הטקסים, הטקסיות, או המסורות שקשורות באמונה במשך מאות שנים. עם זאת, אף אחד מהדברים הללו אינו לוכד את מהות האמיתית של מה זה אומר ללכת אחרי המשיח. ליבת הנצרות היא מערכת היחסים שאנו מטפחים עם המשיח עצמו, מערכת יחסים שחוצה את המבנים הדתיים ונכנסת לחללים האישיים של חיינו היומיומיים.
"בואו אלי, כל העמלים והעמוסים, ואני אתן לכם מנוחה. קחו עליכם את עולי ולמדו ממני, כי עניו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשותיכם. כי עולי נוח ומשאי קל."
(מתי י"א: 28-30)
מערכת היחסים הזו אינה מתמקדת במעקב אחר חוקים או דבקות בסוג מסוים של פולחן. במקום זאת, ההזמנה הזו מהמשיח היא דלת פתוחה עבורכם לגשת אליו אישית, להכיר אותו מקרוב, ולשים את אמונכם המלא בו. כפי שאדוננו ומושיענו מדבר בבשורת מתי, הוא קורא לכל אחד מאיתנו להביא אליו את עולנו. קריאתו אינה עבורנו לבצע מעשי צדק או למלא חובות דתיות, אלא להיכנס למנוחתו. זו הזמנה של חסד ואהבה, מערכת יחסים איתו שבה הוא מציע נחמה, הדרכה ושותפות. ללא ספק, דבר מה שכולנו יכולים להפיק ממנו תועלת.
כמו כל מערכת יחסים משמעותית, אנו משתוקקים ויכולים לטפח קשר עם אדוננו, קשר המושרש באהבה, אמון ותקשורת פתוחה. דת לעתים קרובות כוללת טקסים מובנים, אשר על אף שיש להם חשיבות, יכולים לפעמים להיות מנותקים מחוויית האמונה האישית. כאשר דת נתפסת כסדרת משימות לביצוע, עשירה של מערכת יחסים עם המשיח יכולה ללכת לאיבוד. קל לעבור את הטקסים מבלי לחוות את הכוח המהפכני של להכיר את אדוננו ומושיענו אישית. אבל מערכת היחסים שהמשיח מזמין אותנו לתוכה אינה מערכת יחסים עסקית; היא אישית, דינמית ומשנה חיים.
"שבו בי ואני בכם. כמו שהענף אינו יכול לשאת פרי מעצמו, אם לא יישאר בגפן; כך גם אתם, אם לא תישארו בי. אני הגפן, אתם הענפים: מי שנשאר בי ואני בו, זה יביא פרי רב; כי בלעדי לא תוכלו לעשות דבר."
(יוחנן ט"ו: 4-5)
בקטע הזה, אדוננו ומושיענו מציע לנו דימוי עמוק למה זה אומר להיות במערכת יחסים איתו. כמו שהענפים מחוברים לגפן, שואבים חיים ותזונה ממנה, כך גם אנחנו מחוברים למשיח. מערכת היחסים הזו מסתמכת על חיבור תמידי. כמו שענף אינו יכול לשרוד בלי הגפן, כך גם אנחנו לא יכולים לחיות באמת ללא מערכת יחסים קרובה עם המשיח. החיבור הזה אינו נשמר בחיים רק על ידי טקסים דתיים אלא דרך אינטראקציה יומיומית איתו – תפילה, התבוננות והכרה בנוכחותו.
יש הבדל מובהק בין לעסוק בדת לבין להיות במערכת יחסים עם המשיח. לא משנה כמה פעמים אדם הולך לכנסייה או כמה הוא מקפיד על מסורות דתיות, חיבור אישי עם המשיח מביא את השלום, המילוי והתכלית האמיתיים. החיבור הזה אינו על לעבור דרך טקסים דתיים, אלא על פתיחת הלב לאדוננו ומושיענו, הזמנתו לכל היבט של החיים, ומתן האפשרות לו להוביל ולהדריך.
אדוננו מזמין מאמינים שלא לסגוד מרחוק, שם הכבוד מרגיש פורמלי ומנותק, אלא לעסוק במערכת יחסים קרובה ואישית איתו. כפי שהכתובים מראים שוב ושוב, הקריאה הזו להתקרב ולהכיר אותו באמת היא המרכז של האמונה. השבעים מציעים תובנה זו: "והיותה אחת, היא יכולה לעשות הכל: ונשארת בעצמה, היא מחדשת את כל הדברים: ובכל הדורות נכנסת לנשמות קדושות, והיא עושה אותם חברים של אלוהים ונביאים." (חוכמת שלמה ז': 27). קטע זה משקף את כוחה המהפכני של רוח הקודש, הפועלת בלב המאמינים כדי לקרב אותם למערכת יחסים עמוקה יותר עם אדוננו ובוראנו. דרך מערכת היחסים הזו, אנו מתחדשים, ועל ידי הכרת המשיח, אנו חווים שיתוף אמיתי עם אדוננו ומושיענו. בהקשר הזה, שיתוף משמעו קשר רוחני עמוק ומערכת יחסים אינטימית עם ישוע המשיח. זה חורג מאינטראקציה פשוטה, ומקיף שיתוף עמוק של אהבה, אמון ואחדות איתו, שבו המאמינים מרגישים את נוכחותו ומעורבים בקשר אישי קרוב.
"הנה, אני עומד ליד הדלת ודופק: אם ישמע אדם את קולי ויפתח את הדלת, אני אבוא אליו ואסעד איתו, והוא איתי." (ההתגלות ג': 20). בפסוק הזה, אדוננו ומושיענו מדגיש את הטבע האישי העמוק של מערכת היחסים שלו איתנו. הוא אינו כופה את דרכו לתוך חיינו, אלא ממתין בסבלנות להזמנה שלנו. הוא מגלם את מהות הנצרות – לא קובץ חוקים נוקשה שיש לעקוב אחריהם, אלא מערכת יחסים שבה המשיח רוצה ללכת לצידנו, לדבר איתנו ולהיות שותף ברגעים היומיומיים של חיינו. הוא מציע שותפות, וממתין שנפתח את הדלת וניתן לו להיות חלק מהמסע שלנו.
ההתמקדות המרכזית של הנצרות היא על מערכת יחסים, לא על דת. אדוננו ומושיענו קורא לנו לא לבצע חובות דתיות, אלא להכיר אותו, ללכת איתו ולהישאר בקשר מתמיד איתו. בעוד שהטקסים הדתיים עשויים לספק מבנה ותחושת קהילה, הם לעולם לא יכולים להחליף חיבור אישי עם המשיח. כפי שהכתובים מזכירים לנו, "כי איפה אוצרך, שם יהיה גם לבבך." (מתי ו': 21). אוצר את מערכת היחסים שלך עם המשיח, עשה אותו מרכז חייך ויסוד מי שאתה. דרך מערכת היחסים הזו, אתה יכול להשתנות, להתחדש ולהיות שלם באהבת אדוננו ומושיענו. הכרתו מגלה את העומק האמיתי של האמונה והסיפוק שהדת לבדה אינה יכולה לספק.
שתף את הברכה
תודה שהקדשת לנו זמן להתבוננות היום. על ידי הכרת ידו של אדוננו בכל הדברים, הן הברכות והן האתגרים, אנו יכולים לגדול באמונה ולחיות עם לב מלא תודה. אם התפילה הזו ברכה אותך, אנו מעודדים אותך לשתף אותה עם אחרים הזקוקים למנוחה ולשלום. בואו נמשיך לתמוך אחד בשני במרדף אחר התחדשות רוחנית על ידי הפצת המסר של שלוותו.
אנו גם מקבלים בברכה את מחשבותיך ובקשות התפילה שלך בזמן שאנו ממשיכים לבנות קהילה המתמקדת באמונה, אהבה ומטרה. כדי לקבל עוד תפילות חודשיות כמו זו, הירשם לניוזלטר שלנו והישאר מחובר. כדי לתמוך בשירות שלנו, שקול לתרום ל-Sanctum of the Redeemer כדי להמשיך להביא מזון רוחני לקהילה שלנו.
ביחד, בואו נצעד לעבר התבוננות עמוקה יותר ומנוחה באדוננו. מי ייתן ותלך בחוכמה ובאור, תמיד מונחה על ידי האמת שלו. בשם ישוע, אדוננו ומושיענו.
